סרטן הערמונית - פרק 1: הלם ראשוני
תמיד נאמר לי שאני מחצין את עצמי.
משתף את האחרים בבעיות שלי ולא לכולם יש את הסבלנות להקשיב לבעיות שלי. שהרי למי יש את הסבלנות להקשיב לבעיות של האחרים בעוד לכל אחד ואחת יש את הבעיות משלו או משלה.
הכתיבה שלי עוזרת לי לבחון את הדברים ולא רק לשפוך אותם.
כשזה נוגע במחלות כמו סרטן או חשד לסרטן זה נוגע לכל אחד ואחת באשר הוא / היא.
גם בי זה נוגע.
התגלה אצלי חשד לסרטן הערמונית.
במשך 29 האחרונות אני נוהג כל חצי שנה לבצע בדיקות דם כלליות לוודא שהכל בסדר איתי. עד עכשו הכל היה בסדר. לאחרונה, ביקשתי מהרופאות שלי בדיקות דם עם השמת דגש מדוע אני עייף מאוד גם אחרי שאני יישן בממוצע כל לילה 6/7/8 שעות, אם אני לא עושה משמרת ערב ואחר כך משמרת בוקר.
בבדיקות דם האחרונות התגלה שהערכים בדם בנושא ה - PSA גבוהות מאוד ואפילו מחשידות: פי עשרה מהנורמה לגבר בן 49. באופן מיידי, התחלתי לחקור את הנושא ומסתבר שבערכים הגבוהים של ה - PSA זה אומר שישנה בעיה עם הפרוסטטה - המינוח הרפואי לערמונית.
הופנתי במיידי לאורולוג על מנת לעבור בדיקה רפואית מקצועית של רופא מומחה.
עד לפגישה עם האורולוג קראתי כל מידע אפשרי בנושא וערכתי לעצמי בדיקות אישיות.
מסתבר, שערכים גבוהים בדם של ה - PSA מעידים או על סרטן הערמונית או על דלקת בדרכי השתן. פסלתי את נושא דלקת בדרכי השתן מאחר ואני מטיל את מימי בצורה תקינה ללא כאבים בכלל. המחשבה על סרטן הערמונית הטרידה אותי מאוד: שהרי במשפחתי נפטרו שניים ממחלת הסרטן (סבתי מסרטן השד ודוד שלי מסרטן הריאות. ואין בהיסטוריה המשפחתית שלי מהגברים במשפחה שסבלו מבעיות הערמונית, לא קירבה ראשונה ולא מהקרבה השנייה והשלישית.
כשהגעתי לאורולוג זה בדק לי את הערמונית - בדיקה פולשנית וממש לא נעימה של החדרת אצבע דרך פי הטבעת - התגלה שהערמונית הינה תקינה, לפחות על פי הבדיקה הזאת. ערכתי בדיקת דם חוזרת, על פי בקשתו של האורולוג וגם זו הגיעה לאותן תוצאות: ערכים גבוהים ומחשידים של PSA בדם.
השלב הבא הוא: לעבור בדיקת ביופסיה של הערמונית. בהרדמה מקומית או בהרדמה כללית. בבית חולים עם אישפוז יום.
עדיין אני לא שקט מכל הסיפור הזה. אני עורך לעצמי סיכום ביניים ראשוני:
הערמונית תקינה וגמישה, על בדיקה ראשונית של האורולוג.
אין היסטוריה משפחתית בבעיות הערמונית, אצל הגברים במשפחה.
אין לי בעיה בהטלת מימיי, קרי: במתן שתן. אין לי בעיה של שריפה כשאני נותן שתן.
אז מה הבעיה כאן?
***במאמר מוסגר: אני מגדל חתול סיאמי בן 8.5 כבר בשלוש וחצי האחרונות. שמתי לב, שכל פעם שישנה בעיה איפה שהוא בגוף שלי הוא מתקרב אל המקום החשוד ומתיישב / נשכב על המקום החשוד כמי שמבקש להעיד בפניי שישנה בעיה רפואית כל שהיא. הפעם הוא לא עשה זאת. *****
על פי מאמר אחרון שקראתי בעיות עם הערמונית אצל גברים מתחילים בגיל 50 (ואני בן 49) שהיא נופלת. פה פתחתי את עיניי לרווחה: הערמונית נופלת??? אני יכול להבין שהיא לא מתפקדת בתחום המיני, מאחר והערמונית אצל הגברים היא אחראית בין היתר על התפקוד המיני, את זה אני יכול להבין. אז אולי הערמונית אצלי מתחילה להפסיק לתפקד בתחום המיני? גם ככה, הפסקתי להיות פעיל מבחינה מינית בשנים האחרונות מתוך בחירה ולא מתוך בעיה רפואית.
הבעיה היא: שאני נשאר עם הרבה סימני שאלה ומעט מאוד עם תשובות.
היום בצהריים אני אברר מול האורולוג האם עליי להמשיך לבדיקות ביופסיה. אומנם ביקשתי בבית חולים "איכילוב" עם הרדמה כללית משום שאני לא רוצה לחשוב שמחדירים לי בהרדמה מקומית ופולשנית צינורית דרך פי הטבעת ואני עלול להתכווץ במקום להיות רפוי. הרדמה כללית למורת רוחה של אמי.
אני גם לוקח בחשבון, שהגוף מגיב כך גם בגלל המתח והעומס הרב שמוטל עליי בחמש וחצי השנים האחרונות מאז שאבי נפטר. מילא הצטננות. מילא התקררות. מילא כאבי בטן כתוצאה מאכיל של משהו מקולקל. פה מדובר על משהו מחשיד בערמונית. כשאני כותב עכשו את הפוסט הזה נזכרתי שהיה לי ברגל, בקרסול, לפני כשלוש שנים גוש חשוד שהוסר והיה חשד גם כן למשהו שפיר שבסופו של דבר זה לא היה כלום. עכשו החשד הזה.
אני מעמיס על עצמי הרבה מאוד דברים, לחץ מתמיד ולא סופי. כנראה, שהגוף שלי מאותת לי משהו.....
אעדכן בהמשך.
משתף את האחרים בבעיות שלי ולא לכולם יש את הסבלנות להקשיב לבעיות שלי. שהרי למי יש את הסבלנות להקשיב לבעיות של האחרים בעוד לכל אחד ואחת יש את הבעיות משלו או משלה.
הכתיבה שלי עוזרת לי לבחון את הדברים ולא רק לשפוך אותם.
כשזה נוגע במחלות כמו סרטן או חשד לסרטן זה נוגע לכל אחד ואחת באשר הוא / היא.
גם בי זה נוגע.
התגלה אצלי חשד לסרטן הערמונית.
במשך 29 האחרונות אני נוהג כל חצי שנה לבצע בדיקות דם כלליות לוודא שהכל בסדר איתי. עד עכשו הכל היה בסדר. לאחרונה, ביקשתי מהרופאות שלי בדיקות דם עם השמת דגש מדוע אני עייף מאוד גם אחרי שאני יישן בממוצע כל לילה 6/7/8 שעות, אם אני לא עושה משמרת ערב ואחר כך משמרת בוקר.
בבדיקות דם האחרונות התגלה שהערכים בדם בנושא ה - PSA גבוהות מאוד ואפילו מחשידות: פי עשרה מהנורמה לגבר בן 49. באופן מיידי, התחלתי לחקור את הנושא ומסתבר שבערכים הגבוהים של ה - PSA זה אומר שישנה בעיה עם הפרוסטטה - המינוח הרפואי לערמונית.
הופנתי במיידי לאורולוג על מנת לעבור בדיקה רפואית מקצועית של רופא מומחה.
עד לפגישה עם האורולוג קראתי כל מידע אפשרי בנושא וערכתי לעצמי בדיקות אישיות.
מסתבר, שערכים גבוהים בדם של ה - PSA מעידים או על סרטן הערמונית או על דלקת בדרכי השתן. פסלתי את נושא דלקת בדרכי השתן מאחר ואני מטיל את מימי בצורה תקינה ללא כאבים בכלל. המחשבה על סרטן הערמונית הטרידה אותי מאוד: שהרי במשפחתי נפטרו שניים ממחלת הסרטן (סבתי מסרטן השד ודוד שלי מסרטן הריאות. ואין בהיסטוריה המשפחתית שלי מהגברים במשפחה שסבלו מבעיות הערמונית, לא קירבה ראשונה ולא מהקרבה השנייה והשלישית.
כשהגעתי לאורולוג זה בדק לי את הערמונית - בדיקה פולשנית וממש לא נעימה של החדרת אצבע דרך פי הטבעת - התגלה שהערמונית הינה תקינה, לפחות על פי הבדיקה הזאת. ערכתי בדיקת דם חוזרת, על פי בקשתו של האורולוג וגם זו הגיעה לאותן תוצאות: ערכים גבוהים ומחשידים של PSA בדם.
השלב הבא הוא: לעבור בדיקת ביופסיה של הערמונית. בהרדמה מקומית או בהרדמה כללית. בבית חולים עם אישפוז יום.
עדיין אני לא שקט מכל הסיפור הזה. אני עורך לעצמי סיכום ביניים ראשוני:
הערמונית תקינה וגמישה, על בדיקה ראשונית של האורולוג.
אין היסטוריה משפחתית בבעיות הערמונית, אצל הגברים במשפחה.
אין לי בעיה בהטלת מימיי, קרי: במתן שתן. אין לי בעיה של שריפה כשאני נותן שתן.
אז מה הבעיה כאן?
***במאמר מוסגר: אני מגדל חתול סיאמי בן 8.5 כבר בשלוש וחצי האחרונות. שמתי לב, שכל פעם שישנה בעיה איפה שהוא בגוף שלי הוא מתקרב אל המקום החשוד ומתיישב / נשכב על המקום החשוד כמי שמבקש להעיד בפניי שישנה בעיה רפואית כל שהיא. הפעם הוא לא עשה זאת. *****
על פי מאמר אחרון שקראתי בעיות עם הערמונית אצל גברים מתחילים בגיל 50 (ואני בן 49) שהיא נופלת. פה פתחתי את עיניי לרווחה: הערמונית נופלת??? אני יכול להבין שהיא לא מתפקדת בתחום המיני, מאחר והערמונית אצל הגברים היא אחראית בין היתר על התפקוד המיני, את זה אני יכול להבין. אז אולי הערמונית אצלי מתחילה להפסיק לתפקד בתחום המיני? גם ככה, הפסקתי להיות פעיל מבחינה מינית בשנים האחרונות מתוך בחירה ולא מתוך בעיה רפואית.
הבעיה היא: שאני נשאר עם הרבה סימני שאלה ומעט מאוד עם תשובות.
היום בצהריים אני אברר מול האורולוג האם עליי להמשיך לבדיקות ביופסיה. אומנם ביקשתי בבית חולים "איכילוב" עם הרדמה כללית משום שאני לא רוצה לחשוב שמחדירים לי בהרדמה מקומית ופולשנית צינורית דרך פי הטבעת ואני עלול להתכווץ במקום להיות רפוי. הרדמה כללית למורת רוחה של אמי.
אני גם לוקח בחשבון, שהגוף מגיב כך גם בגלל המתח והעומס הרב שמוטל עליי בחמש וחצי השנים האחרונות מאז שאבי נפטר. מילא הצטננות. מילא התקררות. מילא כאבי בטן כתוצאה מאכיל של משהו מקולקל. פה מדובר על משהו מחשיד בערמונית. כשאני כותב עכשו את הפוסט הזה נזכרתי שהיה לי ברגל, בקרסול, לפני כשלוש שנים גוש חשוד שהוסר והיה חשד גם כן למשהו שפיר שבסופו של דבר זה לא היה כלום. עכשו החשד הזה.
אני מעמיס על עצמי הרבה מאוד דברים, לחץ מתמיד ולא סופי. כנראה, שהגוף שלי מאותת לי משהו.....
אעדכן בהמשך.
תגובות