הערת שוליים
אזי................... אין כתיבה בבלוג.
זה לא אומר שאין לי קוראים. במיוחד מהמזרח הרחוק.
הלב שלי מתמלא בגאווה כחול לבן.
*************************************
יסלחו לי כל אוהדי הספורט בכלל וכדורגל בפרט. אבל..................
לא מבין את האושר בזכייה באליפות המדינה בכדורגל ו / או בכדורסל.
פעם, בנעוריי, אהדתי את מכבי ת"א בכדורסל כי הרגשתי צורך להיות איני ומקובל בחברה, מה שלא הצלחתי בכלל. מאז התבגרתי, השתנתי. הבנתי שאני לא צריך להשתנות בשביל החברה אלא להיות נאמן לעצמי ולטפח את אישיותי. כמו כן, הבנתי שהחברה לא תהיה שם בשבילי בעת צרה: כנראה נפלתי על האנשים הלא נכונים וזה חישל אותי לא להאמין לאף אחד ולאף אחת שלא לדבר על להאמין לכל מילה, לכל מחמאה, שנאמרת.
אני לא מתנצל על כך.
*************************************
**************************************
לאחרונה,
אני מרגיש עייפות גופנית ונפשית.
לא משנה כמה אני נח, לא מתאמץ, יישן
בכל זאת אני מרגיש תשוש.
מאוד חושש שהסרטן שהיה לי חוזר כי התשישות הזאת הזכירה לי את ההרגשה הגופנית והנפשית שהייתה לי ממש בסמיכות לתקופה שהייתי מסורטן. מיותר לציין, שחוץ מתשישות אין לי תופעות לוואי - לא דם בשתן, לא הפרעות בתפקוד המיני.
הלוואי, הלוואי שזה לא זה.

Comments