כתב הגנה

אני לא מתכוון להתנצל.

על מי שאני. על זה שאני אדם אחראי בכל התחומים. על זה שאני עומד בזמנים.

על זה שאני שחושב צעד אחד קדימה.

מבחינה מקצועית - אני מקצוען ואני יודע את זה. זה שאני רואה עשר צעדים קדימה זה אני. לא מתכוון להתנצל על זה!!! אם מחפשים עובדים שיעשו את עבודת בסגנון  של "שגר ושכח" שזה לא מתאים למסגרת אזי, בבקשה, שחררו אותי. אני יכול להבין את זה. אני לויאלי למקום העבודה שלי. לא יכול לשקר לעצמי ולמקום העבודה שלי. לבי ופי שווים כמו בחיי הפרטיים, לא מתכוון להתנצל על כך. אם העוגה לא מתחלקת שווה בשווה בין כל העובדים זו לא בעיה שלי אלא זו הבעיה של מקום העבודה. את הקריירה שלי ואת השם המקצועי שלי 30 שנה בניתי בעשר אצבעות שלי.

מבחינה אישית ובינאישית - זה אני. לבי ופי שווים, כפי שציינתי כבר. מלחמות בין אישיים לא מדברות אליי כמו שלשון הרע לא מדבר אליי.

Take it or leave it.

מי שלא טוב לו שיהיה לו יום טוב.

***************************

אני יודע שרובכם לא תאהבו לקרוא את הפוסט הזה ולא תבינו מאיפה זה בא.

נכון, אני כבר במחצית שנות החמישים. עברתי בחיי X דברים, בין היתר: אונס קבוצתי, חרם כיתתי - שכבתי, חליתי בסרטן הערמונית והחלמתי, ריסוק יד שמאל שכתוצאה היד נשארה נכה ויש לי פלטינה (וכן, כתוצאה מהריסוק אני סובל מפוסט טראומה). וכן, די נמאס לי לדבר על זה כל הזמן.

לא מרגיש צורך קיומי ודי נמאס לי כל שני וחמישי שאני גיי בעל חזות והתנהגות סטרייטית גברית.

מדוע כל ההזויים נופלים עליי??

מדוע אני לא מצליח למצוא זוגיות נורמלית, כנה ואמיתית?? אני לא יוצא למועדונים, אני לא בעל כרטיס באטרף ובטינדר כי אין שם גברים שמחפשים זוגיות גאה אלא רק ONE NIGHT STAND.

אני יכול לתת הרצאות בכל מה שעברתי בחיי על מנת להראות שאפשר לצאת מכל מצב שהייתי בו שהרי המוטו שלי הוא "מה שלא הורג מחשל".

כמו כל אדם - גבר או אישה כאחד - זקוק לפעמים לחיבוק פיזי ו / או וירטואלי. וזו לא בושה לבקש את הצורך הזה, מן הסתם.

שימו לב, בבקשה, לפוסט טראומתים. תקשיבו להם. תחבקו אותם.

שימו לב, בבקשה, לקורבנות אונס באשר הם. תקשיבו להם. תחבקו אותם.

בכל מה שעברתי בחיי נותן חשיבות לחוסן הנפשי קודם לחוסן הגופני. אלה כלים שלובים, זה לא יעזור לכם.

****************************

כָּל מִי שֶׁאַתָּה פּוֹגֵשׁ בְּחַיֶּיךָ

כָּל מִי שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ אוֹ רוֹאֶה

בָּא מִסִּבָּה מְסֻיֶּמֶת

הוּא לֹא נִמְצָא שָׁם בְּמִקְרֶה

הוּא עוֹמֵד לְשַׁנּוֹת אֶצְלְךָ מַשֶּׁהוּ

וְאוּלַי אַתָּה תְּשַׁנֶּה אֶצְלוֹ

הוּא יַשְׁפִּיעַ עָלֶיךָ בְּדֶרֶךְ אַחַת שֶׁתִּרְאֶה

וּבְאֶלֶף דְּרָכִים שֶׁאַתָּה לֹא

זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת רַע

וְיָכוֹל לִהְיוֹת טוֹב

הוּא יַעֲזֹר לְךָ לְהַרְגִּישׁ

אוֹ יִגְרֹם לְךָ לַחְשֹׁב

יֵשׁ סִבָּה שֶׁזֶּה קָרָה דַּוְקָא בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע

גַּם אִם זֶה לֹא בָּרוּר לְךָ הַיּוֹם

לְכָל מִי שֶׁאַתָּה פּוֹגֵשׁ יֵשׁ תַּפְקִיד בְּחַיֶּיךָ

וְהוּא תָּמִיד הָאָדָם הַנָּכוֹן.

(ברק פלדמן -שירים)