סרטן ערמונית - פרק 2: הבילבול

החשד לסרטן ערמונית עדיין מרחף.

חודש וחצי אחרי ביקור אצל אורולוג נקבע לי תור בבית חולים איכילוב מחלקה אורולוגיה.
כמובן, נערכתי בהתאם: לקחתי אנטיביוטיקה במשך חמישה ימים לפני התור. ובבוקר של התור עשיתי לעצמי חוקן - חוויה לא נעימה בכלל יש לאמר.

כשהגעתי לבית חולים למחלקה האורולוגיה ואחרי שעשיתי צ'ק אין התברר לי שכל הטיפול המקדים היה לשווא. זו הייתה פגישת יעוץ עם אורולוג המחלקה. פה התמוטטתי - רגשית וגופנית: פרצתי בבכי וטענתי כלפיי הרופא שאני מרגיש מרומה. במשך חודש וחצי אף אחד לא מדבר איתי, לא מסביר לי את התהליך שאני אמור לעבור. במהלך אותו חודש וחצי אמי עברה במקביל הסרת גידול שפיר ואיך אני אמור להרגיש? הרופא, כמובן, בהתחלה איים לסלק אותי מהמשרד שלו אם אמשיך להתנהג כך וכשהבין את הסיטואציה ושיש לי במשפחה חמישה רופאים מיהר להירגע. רק אז החל לדבר אחרת. רק לדבר. מבלי להציע לי כוס מים.

הוא ניסה לדחוף אותי שאעשה MRI FUSION שלא נמצא בסל הבריאות. על פי בדיקה שלי העלות בדיקת MRI FUSIOM תעלה לי בסביבות ה - 4000 ש"ח (!!!!!) ושעליי להעביר את הכסף לקרן המחקרים (!!!!!). באסותא בדיקת MRI FUSION עולה מעל 10,000 ש"ח (!!!!!). סליחה, WTF????
הבנתי שבדיקת MRI עוזרת בתהליך ביצוע הביופסיה אבל מדוע להפנות למשהו שלא נמצא בסל הבריאות?

אחרי אותו ביקור בבית חולים ערכתי שוב בדיקת דם על מנת לפסול את נושא הדלקת בערמונית במחשבה שהאנטיביוטיקה אולי טיפלה בבעיה. תוצאות בדיקת הדם העלו שוב ערכים גבוהים של PSA.

חזרתי למחלקה האורולוגית בבית חולים איכילוב.
במשך ימים ניסיתי לקבל מענה טלפוני ממזכירות המחלקה האורולוגית אך ללא הצלחה: רציתי להודיע לאותו רופא שהחלטתי לוותר על בדיקת MRI FUSION ולהתחיל בביופסיה ולקבל הנחיות מה עליי לעשות. לאור חוסר המענה התחלתי לשלוח פקסים ורק אז חזרה אליי אותה מזכירה רפואית בעלת מבטא רוסי מתנשא (אם הייתי המנהל שלה היא לא הייתה מחזיקה אצלי בעבודה יום אחד: פשוט הייתי מעיף אותה לכל הרוחות, שהרי אני עובד בבית מלון ויודע מהו שירות פרונטלי, במיוחד בבית חולים) - שידעה לקבל אותי בצורה מתנשאה באותו יום שהגעתי לבית חולים - כשהבינה את השאלה שלי הבטיחה שתחזור אליי. כמובן, שלא טרחו לחזור אליי במשך 3 ימים.
תהליך משלוח פקס חזר על עצמו, הפעם לשלושה מספרי פקסים שונים - שאחד מהם רציתי להאמין שהוא להנהלת בכירה כלשהיא בבית חולים. אחרי שהפגזתי אותם בפקסים הם ידעו לחזור אליי. הפעם גברת בשם אליזבת, שדיברה איתי כשאני על הרמקול מהצד שלה למרות תחנוניי שתרים את השפורפרת כי: 1. לא נעים לי שכל העולם ואחותו יישמע את הסיפור הרפואי האישי שלי. 2. התקשתי לשמוע אותה מאוד.
מההסבר של אליזבת הבנתי שעליי לגשת לרופאה שלי ולנסות לקבל דרכה הפנייה ל - MRI ערמונית, תהליך שלוקח מספר ימים עד שמקבלים או לא מקבלים. ואז כשאני מקבל את ההפנייה עליי לחזור לבית חולים על מנת לעשות את בדיקת ה - MRI. ורק אז...... על סמך הדיסק של הבדיקה אפשר לעשות את הביופסיה.
פה קפץ לי הדם לראש: אם אותה מזכירה רפואית במחלקה האורולוגית בעלת המבטא הרוסי המתנשא הייתה חוזרת אליי בזמן עם התשובה של הרופא לא הייתי מבזבז זמן יקר בתהליך.

זה שיש לי מראה של בייבי פייס זה לא אומר שמותר להתנהג אליי כאל ילד או כאל אידיוט מוגמר.
הלו, אני בן 50 בעוד חצי שנה!!!!! מדובר בבריאות שלי!!!! יש חשד סביר - עד שלא יוכח אחרת - לסרטן. יש לפעול במהירות וביסודיות. זה שאני לא מוכן לשלם 4000 ש"ח, במקרה הטוב, ל - MRI FUSION כי אין לי את הסכום הזה וגם אני לא מוכן לתת תרומות למוסד מסובסד על ידי משרד הבריאות. אני לא רוטשילד או שרי אריסון או קובי מיימון או כל טייקון כזה או אחר.

כרגע, בשלב זה: אני מחכה שיאשרו לי את בדיקת MRI ערמונית.

לאורולוג הראשון אני ממש לא רוצה לחזור וגם לא מדבר איתו. הוא בטוח קיבל את העדכון להשתלשלות הדברים ושהוא לא היה בסדר ומספיק רגיש.

מיותר לציין, שעל פי בדיקתו של האורולוג: הערמונית אלסטית. אין לי בעיות במתן שתן ועשיית צואה.
מיותר לציין, שרמת המתח האישי שלי הרקיעה שחקים. הבנתי טוב מאוד, שאם אני לא מקושר לאנשים כאלה או אחרים בעלי השפעה עליי להזדיין בסבלנות - אולי בעוד שנה  / שנתיים / שלוש נטפל בך.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תראו אותי

סרטן זה סרטן

ימים טרופים