זה אני

מעולם לא הבעתי את דעותיי הפוליטיות אף פעם. לא יכול יותר לסתום את הפה. גדלתי בבית של תומכי מפלגת "העבודה" של רבין - פרס זכרונם לברכה. בזמן השירות הצבאי שלי רבין היה שר הביטחון בממשלת אחדות של שמיר - פרס, כבר אז נחשפתי לאישיותו ולדעותיו והתחלתי להעריץ ולהעריך אותו. יצחק רבין היה ימני בדעותיו הפוליטיות בכל נושא הביטחון שזרם בעורקיו ובכל רמ"ח אבריו. כשהוא נבחר לראשות הממשלה בפעם השנייה הוא החזיק את תיק הביטחון אצלו. הוא התנגד להסכמי אוסלו אך הוא הובל על ידי שר החוץ דאז פרס וזה נכפה עליו. מאז שהוא נרצח המדינה שינתה את פנייה. כל מי שנבחר לראשות מפלגת "העבודה" הרס את המפלגה יותר ויותר עד שהגיעה למצבה הנוכחי. אני כבר הפסקתי להצביע למפלגה הזו כי היא הפסיקה לייצג אותי. במצב הנוכחי של המדינה אני לא מאמין לאף פוליטיקאי באשר הוא שלא לדבר על לא מאמין לאף מפלגה באשר היא. למפלגת הליכוד אני לא יכול להצביע בכלל, במיוחד למי שעומד בראשה, שלא לדבר להצביע לאף אחת ממפלגות הימין. עד היום אני מחזיק בדעה שהסכמי אוסלו היו טעות אחת גדולה. ביטחון מדינת ישראל היא מעל לכל. בנושא חברה וכלכלה

אני הייתי הכי טוב שהיה לך וגם בעתיד לא יהיה לך אחד כמוני. אתה יודע זאת מצוין. זו הסיבה שאתה שומר אותי ״על אש קטנה״, ממשיך להישאר נוכח בחיי אבל לא להיות חלק מהם. מתוך נימוס אני משתף פעולה עם תקשורת בסיסית אבל שלא תטעה, עליתי עליך ועל השיטה שלך וזה כבר לא עובד עלי. אל תבזבז את הזמן עלי - אני היסטוריה. שום דבר לא יחזור לקדמותו, כי ההשפעה שלך עלי נגמרה. לך תחפש לך קורבן חדש שיפול ברשת המתוחכמת שלך ותוכל לסובב אותה כמו שעשית איתי.... ********************************* אני רוצה לנשק אותך בתשוקה מטורפת... אני רוצה שתחבק אותי ולעולם לא תעזוב... אני רוצה שנתחבק מתחת לשמיכה ערומים מכל המחשבות וגם מהבגדים... אני רוצה שנתעלס בתשוקה ואהבה מטורפת... אני רוצה לחוות שוב את האהבה... איתך... אני רוצה שתראה אותי כמו שאני בלי כל המסיכות... שתאהב את מי שאני... אני רוצה שתיגע בי בגוף... ובלב... אני רוצה שתשמור עליי ולעולם לא תעזוב... והכי אני רוצה שתגיע אליי כבר *******************************

חודש עבר מאז השבת השחורה, 7.10.23 חודש עבר גם ללא עבודה וגם לא יצאתי לשיקום המקצועי של ביטוח לאומי כי הוא בוטל בשל המצב. כל כך ברור ומובן. אם עד לפני חודשיים נהנתי מהשהייה בבית אז עכשו אני ממש לא ורוצה להיות בתעסוקה. מן הסתם, אין עבודה בשום תחום לפחות לחודשיים קדימה. המדינה בשיתוק כלכלי, תרתי משמא. בכל זאת יש לי קשרים חברתיים - מקצועים עם אנשים מכל תחומי הכלכלה ואנחנו מדברים והם מספרים לי, בכל זאת משתדל לא להיות מנותק. אז מה אני עושה במהלך היום? לא הרבה. משתדל לנהל את יומן הטיפולים של אמא שלי, ללוות אותה לטיפולי הכימותרפיה, לנהל את כל האדמניסטרציה מסביבה. בכל זאת בת 80 - אין לה סבלנות לכל זה ואני מעדיף שהיא תתנהל בבית שלה עם הדברים שהיא רגילה וככה לגרום לה לא לחשוב על סרטן המלנומה, שהרי הייתי בסרט הזה עד לפני כמה שנים. מאיפה אני שואב את הכוחות? אני לא יודע. שהרי אחרי הטיפול הראשון שהיא קיבלה פשוט קרסתי בבכי אצלי בבית אחרי שהחזרתי אותה הביתה. מי שלא בסרט הזה או שהיה בסרט הזה לא יכול להבין את זה בכלל, חד משמעית. אני מאחל לכל שונאיי ומבקשי רעתי את המחלה הארורה הזאת. משתדל לא להפריע לבעל ה