שיקוף

חודש שלם לא כתבתי. לא בגלל שלא היה לי מה לכתוב, לשתף.  פשוט החיים סחפו אותי בצורה כזאת לתוך סערת צונאמי שטרפה הכל.  לצערי הרב, היא טרפה אותי על כל רגשותיי, מצבי הבריאותי הפיזי והנפשי. ורק לפני מספר ימים נכנסנו שוב למערכה ביטחונית לא פשוטה בעליל. מערכה ביטחונית שמדאיגה אותי מכל הבחינות. היו ימים שרציתי לצרוח. היו ימים שרציתי לבכות אל תוך הכרית כי מן הסתם אף אחד ואף אחת לא היו מוכנים לתת לי כתף. התעלמות טוטאלית: כל אחד ואחת מתנהגים כאילו השמש זורחת להם מהתחת, סליחה על הביטוי. היו ימים שפשוט רציתי להיעלם ולא לחזור שוב. רוב הזמן, העדפתי לשמור על זכות השתיקה ולא לשתף אף אחד ואף אחת משום שהחברה של ימינו אוהבת כשאתה סובל. לא רציתי לחשוף את רגשותיי, את תוכניותיי. מודה באשמה שזה היה מאוד קשה לי לעמוד במשימה הזאת. הנה נשברתי................... כמו כולנו. *************************************************** השנה המומולדת שלי יוצא ביום ראשון הקרוב. יום קודם יוצא התאריך העברי של המומולדת שלי. לא שאני חוגג את היום ההולדת. שלא לדבר שאני לא זוכר מתי חגגתי. מה גם שדווקא ביום הזה יוצא לי ללוות א...