זה אני

בלוג יקר, זה שאני לא כותב בתדירות יומיומית זה לא משום שאין לי מה לאמר. זה משום שלפעמים לא בא לי לכתוב.  אפילו ברשתות החברתיות שאני חבר בהן אני רק מדפדף. כמעט לא מגיב שם. הקיץ התחיל. החום מתלווה לקיץ הנוראי. ההרגשה היא המוח מתייבש בגלל החום, לא משנה כמה תשתה מים. פשוט ההרגשה שהמוח מתייבש. לא רוצה לגרום לאף אחד לחשוב עליי שאני קטרן כי אני לא !!!!  ****למרות שלפעמים אני נשמע מקטר**** בימים כתיקונם אני מחפש לעשות סדר במחשבותיי ובהרגשותיי. לא שאני מצליח כל כך. תוהה האם עשיתי נכון את הצעד או את הצעד הזה. האם היה מקום לכתיבת טור דעה - למרות שחשף עוד צד אצלי אצל חברים שלא הכירו אותי מספיק - האם היה מקום לראיון חושפני שנתתי דאז.  הגעתי למסקנה שעליי לחשב מחדש את צעדיי. כשדיבר איתי בזמנו המאמן האישי שלי על האומץ, על התעוזה הבנתי שגם אם אני מגלה אומץ - תעוזה יש לזה שני צדדים: או שאתה משיג את מה שאתה רוצה או שאתה לא משיג את מה שאתה רוצה.  בזמנו: כשהתראיינתי לכתבת ראיון חושפני ניסיתי להעביר מסר כלשהו לפעול בכיוון העברת המסר ולמנף אותו. אך ללא הצלחה: מאחר וזה נפל על

ביום שלישי (13.6) נמצאו שתי גופות של גבר ואישה בחדר במלון בתל אביב מתים. יותר מאוחר נמצאו עוד 2 גופות של גבר ואישה בחדר באחד המלונות בשרון. הנושא נמצא בחקירה ומוטל איסור פרסום בנושא. אני לא אתפלא שיתברר שיש קשר בין שני המקרים.  למען ההגינות ולמען הסר הספק, אני  לא מעורה בפרטי החקירה אך פני הדברים בולטים על פני השטח. האם זה נהייה טרנד לבצע רצח שקט בבתי מלון? האם זה נהייה טרנד למצוא את מותך בבית מלון? הדבר מחריד עד מאוד, כשאני חושב על זה. האם זה מעיד עלינו כחברה לאור המצב הכלכלי והכללי הקיים במדינת ישראל של שנת 2017? שמי שמעוניין להרוג את עצמו לדעת לאור המצב הקיים במדינה מחפש לעשות זאת בפינה יוקרתית למראית עין שההשלכות להתאבדות הן רב תחומיות ורבות השפעה, הן על המשפחות המתאבדים - הצער, הכאב במות יקיריהם - והן על בתי המלון שלא יכולים למכור את החדרים בהם בוצעה ההתאבדות, באם זו הייתה התאבדות? ********** סאגת פיטורי דן מרגלית מהחינמון "ישראל היום". אני לא מסכים עם דעותיו של ראש הממשלה של חצי העם. לפעמים אני לא מסכים עם סגנון הכתיבה של דן מרגלית נהנתי לק

חודש הגאווה 2017. ערב מצעד הגאווה 2017. נתבקשתי לכתוב טור בנושא חודש הגאווה.  כמייסד קבוצה בפייסבוק בשם "החוג הגאה בבת ים" ששמה לה מטרות כ תושב בת ים, גאה, שאין לי בן זוג  כרגע אבל רוצה לגדל ילדים בעיר הזאת. יודע שבורכתי במגורים בעיר מאד מקבלת, אבל בכל זאת יש עוד לאן לשאוף. בת ים יכולה להיות גאה וגם מאד גיי פרנדלי, רצוי וניתן לעשות עם זה יותר!!!! מטרות החוג: 1. שינוי התודעה בכל שדרות החברה הישראלית באשר לתפיסות שליליות כלפי הקהילה הגאה. 2. מאבק בהומופוביה בחברה הישראלית. 3. קידום חקיקה שוויונית לקהילה הגאה. 4. הגברת הפלורליזים בקרב תושבי העיר בת ים על כל גווני תושביה - חילונים דתיים, סטרייטים גאים וגאות וגייז פרנדליי. 5. הגברת המעורבות הפוליטית בקרב חברי הקהילה. 6. לפני הכל לקבל מושג כמה הומואים, לסביות, טראנסים וביסקסואלים/ות מתגוררים בעיר, להבין את כוחנו, ליצור מקום לסיעור מוחות, העלאת רעיונות לקידום הנראות שלנו בעיר, מקומות בילוי קהילתיים, זכויות מול העירייה ובכלל וליצור כח משפיע, גאה ומתוקשר. אומנם אני לא ממשתתפי המצעד, באופן אישי, מאחר ואני לא מאמין