זה אני

הבחירות להסתדרות ומפלגת העבודה התוצאות בבחירות להסתדרות לא הפתיעו אותי. גם לא הפילו אותי מהכיסא. אבי ניסנקורן ייבחן במהלך כהונתו כיושב ראש ההסתדרות הנבחר כשהכריז על יותר מעשים ופחות דיבורים. נראה מה יעשה לטובת האזרח העובד הפשוט שלא מאוגד במסגרת ההסתדרות. מה ייעשה בכדי לאגד כמה שיותר עובדים במסגרת מקומות העבודה ומה יעשה למענם.  להזכירו: מקומות עבודה - שלא כמו חברת החשמל, מלון "הילטון" או מלון "שרתון טאוור" שבהם יש ועדי עובדים חזקים ומבוססים - יש לפעול למען העובדים וחיזוקים ולפעול למניעת התעמרות בעובדים כמו בשאר המלונות (עיין ערך: מלונות פתאל). שלי יחימוביץ' - כל האופוזיציה מהזן שהציגה יחימוביץ' היא כקבוצת כדורגל (כמה קשה לי להשוות בנושא מאחר ואני לא מבין בכדורגל כקליפת השום) היוצאת למשחק חוץ ונזקקת למשהו נוסף - מיוחד - שיאפשר לה לגבור על שחקני הבית המקומיים. ניסנקורן היה הפייבוריט, ויחימוביץ' לא הדביקה אותו. לא רק זאת שמעדה פעמיים ועלתה על מארב. המעידה הראשונה הייתה בכניסתה לזירה. ברגע שבו נשמעה תרועת השופר של מועמד חדש, דווקא היא נפלה לבור עמוק בעצם

שלי יחימוביץ' נגד אבי ניסנקורן. אבי ניסנקורן נגד שלי יחימוביץ'. הבחירות לראשות ההסתדרות. הלא רלוונטיות בכלל. הבחירות הלא מעניינות בכלל. מה שהיה הוא שיהיה.  ניסנקורן היה יושב ראש ויישאר יושב ראש. ההסתדרות בראשותו של ניסנקורן - כמו קודמיו - עשה למען הוועדים הגדולים ששילמו הכי הרבה. לא עשה לוועדים הקטנים והחלשים שלא שילמו אם שילמו אזי מתי מעט. שלא לאמר, ניסנקורן וקודמיו, לא פעל למען מקומות העבודה שלא היו וועדים שם. קרי: לא פעל בתוך הארגונים והמוסדות שלא היו וועדים שם בכלל, מתוך שיתוף פעולה עם מנהלי ובעלי הארגונים והמוסדות, כי בסך הכל וועד עובדים עושים כאבי ראש לבעלי ומנהלי אותם מקומות עבודה. שלי יחימוביץ' - הייתה עיתונאית מוצלחת בלשון המעטה. בתקופת היותה כחברת כנסת אולי העבירה כמה חוקים מוצלחים, הייתה ראשת מפלגת "העבודה" כושלת. היא מחפשת את הקירבה לטייקונים ולקופות הגדולות ולא מעניין אותה האזרח הפשוט למרות שהיא מחזיקה בשעות שמאל קיצוני. העובדות שציינתי הן עובדות ידועות לציבור והן לא חדשות בכלל. אישית, אין לי שום דבר נגדה. כגיי אין לי בעיה נגדה בעצם היותה א