שיקוף

קראתי לפנות בוקר פוסט בפייסבוק שפשוט הזדעזעתי ממנו. טרנסית נפטרה ולא היו לה קרובי משפחה שהיו איתה בקשר גם לא עשו לה מצבה. רק לחשוב שהמצב עלול להיות אצלי: שהרי אחותי ומשפחתה ניתקו איתו קשר. אני רק תוהה ביני לבין עצמי מה ייקרה אם אני אקבל התקפת לב בבית ואני אמות? שהרי אף אחד ואף אחת לא יידעו, ירגישו. פשוט מזעזע. ***************************************** אין לי כבר אימון באף אחד ובאף אחת. אנשים רעים בטבעם. נהנים מזה שרע לאחרים וכשטוב לצד השני הם אוכלים את עצמם. אין כבר ערך לחברות, רעות, ערבות הדדית. כל אחד לעצמו. ציפיות יש רק בכריות. ***************************************** כחלק מניסיון ההחלמה שלי מסיפור האונס שעברתי בילדות התחלתי בתהליך צמיחה מפוסט טראומה. כן........ קראתם נכון: פוסט טראומה. החלטתי לדבר על זה בפתיחות, לתת הרצאות. אפילו פתחתי קבוצה בפייסבוק בנושא. רק שאין היענות לכך. אנשים בורחים, מתחמקים מלדבר על זה. לא מעוניינים לגעת בתפוח אדמה הלוהט הזה. חברות ילדות שלמדו איתי באותה כיתה, באותו בית ספר לא מוכנות לדבר איתי על זה. התעלמות טוטאלית. העיקר אנשים אומרים לי להשאיר את הסיפור...

**הפרק הזה נכתב בלשון זכר אך מתייחס לשני המינים** *********************************************** ישנם אנשים שלא מבינים את משמעות מעשיהם ואת משמעות הדברים שהם אומרים. לא שאני מנסה לחנך אותם בכלל. שהרי הם עוד מעט בני 60 וקשה לשנות אותם, לחנך אותם. רק יודעים להסתכל על הגיבנת של האחרים ולא של עצמם. אני רק תוהה ביני לבין עצמי: האם בסוף היום כשהם בבית שלהם האם הם עושים לעצמם חשבון נפש ומגישים לעצמם דו"ח בקרת נזקים שעשו במהלך היום ואיפה אפשר להשתפר, לתקן?? בעיניי, הם לא עושים. רק שלא יתהו אחר כך למה כועסים עליהם, למה לא מבינים אותם, למה לא מתייחסים אליהם ברצינות. ************************************************ רבי נחמן מברסלב היה אומר: "כל המקבל את הקיים בהבנה מאושר הוא! האושר נמצא בהישג יד ואין לחפשו במקום רחוק או אחר" ************************************************ לאף אחד אין חיים מושלמים. לכל אחד יש את הבעיות שלו. יש אנשים שיודעים איך להתמודד  איתן בצורה מושלמת.