זה אני

זה כבר כמה ימים אני עושה חשבון נפש ביני לבין עצמי. עבודה - כשניסיתי לחזור לשוק העבודה לענף המלונאות כי הבחנתי בהתאוששות בענף נאמר לי במפורש כי בגלל הניסיון הרב שיש לי (28 שנה) אין לי מקום באותן מערכות שהגשתי מועמדות. איכשהוא אחרי חיפוש אינטנסיבי מצאתי מקום העבודה שלא בתחום המלונאות. אחרי 10 ימי עבודה התחילו לנפנף בסכין הפיטורין בגלל שאין לי ידע בתוכנת אקסל. מבחינתי, זה היה סתם תירוץ לגרום לי להתפטר או לפטר אותי. בסוף, זרקתי את העט ועזבתי. חוסר ידע וניסיון באקסל זה היה רק תירוץ מבחינת מקום העבודה כי ראו אצלי שתודעת השירות הפרונטלי מאוד גבוה. אומנם, כעבור מספר ימים מצאתי מקום עבודה חלופי. ללא ספק, זה פגע בי והותיר בי צלקות והוריד לי את הביטחון האישי והמקצועי. מאז תאונת העבודה שעברתי לפני 25 חודש שכתוצאה מכך נכנסתי לפוסט טראומה ויד נכה במיוחד שעברתי את גיל החמישים זה גרם לי לבלבלה רצינית וחוסר יציבות אישית. ככל שהימים עוברים אני מגלה שישנן "נשמות טובות" (אני יכול לחשוב על שניים לפחות) שרק מזיקים לי מבחינה מקצועית ומלכלכים עליי על מנת לא להתקבל חזרה לענף המלונאות. מה גם שלאחרונה