זה אני

לפני 14 שנה קניתי דירה ולקחתי משכנתא בלב מאוד כבד. חששתי מאוד. לפני 7 שנים דוד שלי - אחיו של אבי ז"ל - שהיה אבא שני שלי נפטר. וכעבור 3 שנים נפטר אבי מורי ורבי. מאז פטירתם של שני האנשים היקרים לי ליבי נשבר בקרבי. אני לא אותו ישראל שהיה. חברים שחשבתי שהם חברים לא היו שם בשבילי. המשפחה הקטנה שלנו התפרקה: אחותי עם משפחתה ניתקה קשר עם אמי ואיתי. לא יכולתי לשתף את אמי בלבטים ובבעיות שיש לי. לא הייתה לי יד מכוונת, למרות גילי המבוגר. נשארתי עם הבעיות הכלכליות והחברתיות שלי. בזמן האחרון אני די שוקל לעזוב את הבית שקניתי בגלל שאני לא יכול לשלם את המשכנתא ואת ההוצאות של הבית. מה גם די שקלתי להתאבד. בגלל הכאב בגלל האי הצלחה שלי בכל תחום הכלכלי. בגלל אי הצלחה שלי למצוא בן זוג ראוי. בגלל שאני פרקציוניסט בעבודה ובחיים הפרטיים שלי. כן, קראתם נכון: אני רוצה להתאבד !!!! אני כבר לא מצפה מאף אחד מקרב "חבריי" ו - "חברותיי" כלום. אני לא מנסה להציג את עצמי מסכן וגם לא רוצה לקבל אמפתיה. המציאות שלנו במדינת ישראל שאין לנו מנהיגות נכונה. המציאות שלנו במדינת ישראל שהביוקרטי

די לבכי ולנהי. המצב עגום הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חברתית. הקיטוב החברתי בקרב האוכלוסיה הוא נוראי. אנשים מפחדים להביע את דעותיהם גם אם הם מנוגדים לדעות האחרים וזה מחשש לחייהם. כל פרלוח חושב שהוא מלך ושהוא זכאי לקבל במה להשתלח באחרים. בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית היא דוגמא קלאסית למצב הנוכחי. אני לא יכול לסתום את הפה יותר. אני מסתכן בחיי שמא יורע לי בגלל זה. הימין של היום אינו בר שיחה וויכוח ראוי. הוא מתלהם בצורה בלתי מובנת כאילו הוא אדון המדינה.  השמאל של היום הוא מקוטב ומפולג ואינו מהווה אלטרנטיבה שלטונית. וחבל. בשל כך הימין מנצל את זה ברגל גסה. אז מה אם אני גיי? בגלל זה צריך לפסול אותי לתפקיד כזה או אחר?  בגלל זה אי אפשר להתקדם בהיררכיה המקצועית? לא שאני טוען שכל דבר מגיע לי. מגיע לי ברמה המקצועית להתקדם כי הוכחתי את עצמי. מגיע לי ברמה המקצועית כי אני מקצוען ולא חאפר. האישיו מה אני עושה מעבר לשעות העבודה שלי בביתי ובמיטתי אינו אישיו של אף אחד למעט אני. מחוץ לביתי אני נותן כבוד לכל אחדם ואדם באשר הוא בביתי אני עושה מה שאני רוצה.  תרשו לי לצטט את האי