זה אני

בדימיוני אני משתתף במסיבת הפתעה שנערכת עבורי. ברור לי כשמש שמסיבת ההפתעה הזאת לא תתקיים. אם היא תתקיים, אזי....... מסיבת הפתעה שאני מגיע עם נאום מוכן שהפתיח הינו: "אני 4617066 רב סמל (במיל.) ישראל אלטלף, בנם של סוזי שתבדל לחיים ארוכים ומנחם ז"ל........" כשבנאום אני מדבר בנקודות על איך אני רואה את החיים, על הקשר משפחתי שהוא קשר דם, קשר חברי. תוך כדי הנאום אני מזכיר את מחלת הסרטן שחליתי והבראתי, את תאונת עבודה (ריסוק יד שמאל) ומי אני כישראל לפני ואחרי. אם היא כן תתקיים, אזי הכניסה שלי לאולם תהיה מלווה עם אמא שלי בתקיעת שופרות, על שטיח אדום, עם מסדר כמו מסדר מלוכני בריטי מתוקתק שהוא בעצם: הבעת כבוד, הוקרת תודה, אהבה, למוסד ההורי בכלל ולאמי שתבדל לחיים ארוכים. וכשנתיישב תושמע המוסיקה של האומן YANNI מני רבות אחת מהן נקראת TRIBUTE (תחפשו אותו ביוטיוב, הוא מאוד מושמע). תמיד לא אהבתי מסיבות הפתעה כי הייתי פריק קונטרול, סוג של. הפעם אני מוכן לזה, בלב שלם ובנפש חפצה. מי ירים את הכפפה הזאת??? ************************** לאחרונה, אני מתאהב במי שאי אפשר להתאהב בו. פעם הייתי מתלהב בגבר